איומים מכל הסוגים

אם יש משהו שכולנו עדים לו בשנים האחרונות במדינת ישראל, זו האלימות ההולכת ומתחזקת. יותר ויותר מקרים של אלימות חוזרים ונשנים אצלנו בארץ, בין אם זה אותו אדם שנרצח כי סירב לתת למישהו סיגריה על חוף הים ובין אם זה אותו נהג שמצא עצמו נכה לכל החיים רק כי לא פינה למישהו חניה. לכן ברור מדוע כל מה שקשור לעבירות של איומים מכל הסוגים הפך להיות הרבה יותר רגיש מבחינת בית המשפט, שכן בית המשפט, בדרכו שלו, מנסה למגר כמה שרק אפשר את תופעת האלימות בארץ. אחת מהדרכים של בית המשפט לעשות הוא היא כמובן להחריף את הענישה ולכן זה לא פלא שעוד ועוד התנהגויות מסוגים שונים יכולות התפרש בתוך איומים וסוגים שונים של אלימות.

מה היא למעשה עבירת איום ומהם היסודות שלה?

בבואנו לנסות ולהגדיר מה זה איום ומהיכן היסודות של החוקים בתחום הזה, אנחנו רואים שלמעשה סעיף 192 לחוק העונשין מגדיר בצורה כזאת עבירות של איומים: "המאיים על אדם בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר, הן במטרה להפחיד, להזיק או להקניט – דינו מאסר שלוש שנים". מה שחשוב לשים לב אליו בהגדרת החוק כאן, היא שההגדרה בסופו של דבר מאוד כללית שכן הרבה מאוד סוגים של התנהגויות יכולות להתפרש כאיומים מסוגים שונים. את זאת ניתן להסיק מהמילים " בכל דרך שהיא" אשר מופיעות בלשון החוק. אם זאת, כאשר אנחנו יורדים לפרטים הקטנים יותר אנחנו רואים שמבחינת בית המשפט ישנו הבדל בין איומי סרק שאינם נחשבים לרציניים ובין איומים ממשיים של אדם כלשהו כלפי אדם אחר לפגוע בגופו, במוניטין שלו או בפרנסתו. בנוסף לכך, יש להיות ערים לכך שמבחינת החוק זה ממש לא משנה אם האיום מומש או לא, שכן מספיק שהתקיים האיום ומספיק שהיה איום או הייתה הפחדה מצד גורם אחד כלפי גורם אחר. בנוסף לכל אלה, כמובן שקיים כאן גם היסוד הנפשי, שכן יש להוכיח שהאיום נעשה תוך כוונה להפחיד או להקניט את האדם שעליו מאיימים. במילים אחרות, יש להוכיח בפני בית המשפט שהאדם שביצע את עבירת האיום אכן היה מודע לכך שדבריו או מעשיו יהוו איום והפחדה כלפי האדם שעליו הוא איים.

מה יכול להיחשב כאיום בפועל?

כפי שהזכרנו לעיל, מבחינת החוק ניתן לראות שההגדרה מאוד רחבה שכן לא מעט התנהגויות יכולות להיחשב כאיום. לדוגמא: איום שנעשה בעל פה ובצורה מילולית, איום שנעשה בכתב ואפילו איום שנעשה בשפת גוף – כל אלה יכולים להוות מבחינת בית המשפט איום של אדם אחד כלפי אדם אחר. שימו לב שבעידן המודרני איומים יכולים להתקיים גם ברשתות החברתיות, באימיילים ואפילו במסרונים או בכל דרך תקשורת אחרת, מה שאומר שהיריעה רחבה ביותר ויש אינספור אפשרויות לאיומים. מצד שני, ראינו שיש גם אמינות שיכולות להיחשב כאיום, כמו "אני עוד אראה לך מה זה", אך הפשר שלה מאוד מעורפל. לכן, כאשר בית המשפט מנסה להבין ולנתח את הדברים, אחד מהכלים שעומדים בפניו הוא לבדוק מה היה עושה אדם סביר ואיך היה מגיב אדם סביר למשמע איומים מאותו סוג. כל אבירת איומים, ולא משנה מאיזה סוג היא, מהווה פגיעה בביטחונו האישי של האדם, וזה נכון בין אם החשש ריאלי ובין אם לא. לכן בית המשפט מוצא לנכון לטפל בעבירות כאלה בצורה חמורה ביותר, בין אם העבירות מילוליות, נעשו בשפת גוף או בכל דרך אחרת.

בעבירות איומים מכל הסוגים קיימים יסוד עובדתי ויסוד נפשי

ראשית, חשוב לדעת שכיוון שבית המשפט מנסה למגר את האלימות שאיתה אנחנו מתמודדים בארץ, למעשה בימינו זה מספיק שאדם פלוני מסוים יתלונן על אדם אחר בפני המשטרה בנוגע לאיומים ומייד אותו אדם ייעצר. ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליך פלילי ולכן כל אחד מאיתנו חייב להיות מודע לעניין הזה ולנהוג במשנה זהירות אפילו בכל אותם המצבים שבהם אנחנו עלולים "לאבד את הראש" ולהתרגז על מישהו מאוד. בבואנו לראות איזה יסודות צריכים להתקיים כדי שעבירה מסוימת אכן תיחשב מבחינת החוק כעבירת איומים, אנחנו רואים שצריך להתקיים הייסוד העובדתי אך גם הייסוד הנפשי. מבחינת היסוד העובדתי אנחנו רואים שמדובר על מעשה העבירה עצמו, כלומר על האיום, בין אם הוא פיזי, מילולי או מועבר בכל דרך אחרת. לעומת זאת, מבחינת היסוד הנפשי אנחנו רואים שמדובר למעשה על הכוונה של המאיים לאיים על אדם מסוים ולהפחיד אותו. במילים אחרות, המאיים למעשה הציב לעצמו מטרה לאיים ולהפחיד אדם מסוים והיה מודע, לכל אורך הדרך, למעשים שלו ולהשלכות שיכולות להיות להם. עם זאת, כפי שראינו לעיל, יש לא מעט מקרים שבהם אדם מסוים מאיים על אדם אחר אך האיום לא ממומש. נשאלת השאלה, אם כך, האם גם במקרה כזה באמת חייב של המאוים יכולים להיהרס? התשובה הראשונית שלנו תהיה "לא", כי רק היה מדובר רק על איום שלא מומש. מצד שני, אנחנו רואים שבפועל לא כך הדברים. בפועל לא אחת אדם שנמצא במצוקה כי הוא מפחד וכי הוא ספג איומים מכל הסוגים מאדם אחר, עלול לנהוג בצורות שונות שבאופן רגיל הוא כלל לא היה נוהג בהן. לדוגמא, איום ולחץ יכולים להוביל אדם אפילו להתאבדות, להיעלמות או לבריחה קיצונית. אותו אדם שמרגיש מאוים יכול לנהוג בצורה עוד יותר אלימה, מתוך הצורך להגנה עצמית, מה שאומר שגם לאיום שלא מומש בהחלט יכולות להיות השלכות, ואפילו מאוד קיצוניות, על אותו אדם שעליו איימו. בנוסף לכל אלה, עצם החיים בצל הפחד והאיום עלולים לפגוע קשות בשקט הנפשי של האדם המאוים ולכל אלה יש מחיר כבד.

איך מבחין החוק בין איום של ממש ובין אזהרה?

כיוון שמדובר בכל המקרים האלה, כמעט תמיד, על מילים שבעל פה, זה מאוד מורכב לקבוע האם מדובר על איום או על אזהרה. יש הבדל כמובן בין השניים ואין ספק שאזהרה נחשבת להרבה פחות חמורה לעומת איום. נוכל לבחור את הנושא הזה בעזרת דוגמא ספציפית. אם, למשל, מגיע מנהל חברת אבטחה לבעל עסק מסיום, מציע לאותו בעל עסק את שירותי החברה שלו ומקבל תשובה שלילית, הוא יוכל לבחור להגיב בדרכים שונות. אם אותו בעל חברת אבטחה בחר לומר משהו כמו "חבל שאתה לא שוכר את השירות של החברה שלי, עלולים לקרות לעסק שלך דברים רעים", בית המשפט יבדוק איך להתייחס למשפט כזה. האם באמת מדובר כאן על איום או שזו בסך הכול אזהרה שנאמנה מתוך עגמת הנפש של בעל חברת האבטחה? בדרך כלל המבחן שעומד לרשות בית המשפט ושבו הוא יבחר להשתמש, זו השאלה האם למאיים יש שליטה כלשהי או השפעה אפשרית על התממשות הסכנה שבגינה הוא מזהיר. כלומר, במקרה הזה, איזה סוג של דברים רעים יקרה? והאם הוא בעצמו יגרום לאותם הדברים הרעים? במקרה שהבאנו לעיל מדובר על אזהרה ולא על איום ולכן בית המשפט ינהג בהתאם.

 

האם קיים הבדל בין איום ובין סחיטה באיומים? ואם כן, מה הוא אותו הבדל?

עוד נושא שצריך לענות עליו, זו השאלה האם קיים באמת הבדל בין איום ובין סחיטה באיומים. עבירות איומים, כפי שראינו, מוגדרות בחוק כמצב אשר בו למעשה כוונתו של המאיים היא לטיל אימה על הקורבן. לעומת זאת, בעבירות של סחיטה באיומים המטרה היא לא רק להפחיד אלא גם להניע את הקורבן לביצוע פעולה מסוימת. אומנם מה שמשותף לשתי העבירות הללו זו המטרה להפחיד את הקורבן אך במקרה של סחיטה באיומים אנחנו רואים שיש רצון מצד התוקף לגרום לקורבן לעשות מעשה כלשהו. זו עבירה הרבה יותר חמורה מאשר עבירת איומים אחרות ולכן העונש עליה יהיה בהתאם. למעשה, כאשר מדברים על עבירות של סחיטה באיומים אנחנו יכולים לראות שהעונש עומד על בין 7 ל 9 שנות מאסר, שזה הרבה יותר מאשר שלוש שנות מאסר על עבירות איומים מסוגים שונים.

 

האם גם אותנו יכולים להאשים בעבירות איומים?

כיוון שתקשורת בינאישית זה נושא שכולנו נוגעים בו במהלך חיינו בכל יום כבר כאשר אנחנו יוצאים מהבית, זה אך טבעי שגם אותנו אפשר יהיה להאשים בעבירות איומים. מי מאיתנו לא מתרגז לפעמים? ומי מאיתנו לא איים על פלוני ברחוב שאם הוא לא יזוז מהר, יפנו לנו את החניה או יעשה כל דבר אחר אנחנו כבר נטפל בו? את כולנו אפשר לתפוס בשעת כעס נוראי ולכן נשאלת השאלה, האם גם אותנו אפשר להאשים בהתנהגות מאיימת? התשובה לכך היא בהחלט כן וזו גם נקודת התורפה של החוק. כלומר, כפי שראינו, החוק הוא בעל הגדרה מאוד נרחבת ולכן במקרים רבים יכול פלוני פשוט להגיש נגדנו תלונה במשטרה שהוא איום על ידינו, אפילו אם אנחנו אמרו משהו בצחוק או לא בכוונה רעה כפי שהוא תפס את הדברים. אומנם זה נכון שרוב האנשים הסבירים לא יעשו זאת, אך בכל זאת כבר היו דברים מעולם. לכן חשוב שתהיו מודעים לחוק הזה ובעיקר, כדאי שתדעו שיש מה לעשות במידה וגם אתם הואשמתם באיומים מכל סוג שהוא.

1
פנה אלינו עכשיו!

שלב א'

בשלב הראשון כל שעליך לעשות זה פשוט לפנות אלינו! מרגע שהחלטת לפנות אלינו – אנו נעשה את כל המאמצים לכוון אותך עד שתקבל את הפתרון הטוב ביותר!

פנה אלינו עכשיו!
2
קבל ייעוץ טלפוני ללא התחייבות

שלב ב'

לאחר שתפנה אלינו, נדאג לבצע איתך שיחת היכרות שבה נבין את המקרה שלך, ומהם האופציות העומדות לרשותך. במידה ונחליט שכדאי לך להגיע לפגישה ולקבל טיפול – אנו נדאג לעדכן אותך.

קבל ייעוץ טלפוני ללא התחייבות
3
נתאם פגישה ונצא לדרך!

שלב ג'

אנו נקיים איתך פגישה במשרדנו ונבין לעומק במה דברים אמורים. נגיד לך מה את צריך להביא איתך לפגישה הבאה / לדיון, יינתנו לך עלויות ונצא לדרך עד לקבלת הפתרון הטוב ביותר בעבורך!

נתאם פגישה ונצא לדרך!

איך מתמודדים אם המשטרה מזמינה אותנו לחקירה?

אין ספק שרוב האנשים הסבירים והממוצעים כלל לא הגיעו מעולם לתחנת משטרה כדי להיחקר, ובטח שלא על עבירת איומים. עם זאת, כיוון שיש גם אנשים שכן מגישים תלונות כאלה, גם באופן שקרי, כל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו בסיטואציה דומה. לכן נשאלת השאלה מה עליכם לעשות אם באמת הזמינו אתכם לחקירה במשטרה כתוצאה בהתנהגות מאיימת על מישהו אחר. אין ספק שהתגובה הראשונה של רוב האנשים היא להרגיש כמה שיותר מופתעים אך מצד שני, חשוב שתדעו שאותה חקירה במשטרה יכולה להיות בעלת השפעה רבה על המשך התהליך. למעשה, החקירה הזאת עד כדי כך חשובה, כך שאפילו אם אתם לא אשמים אתם עלולים לסבך את הדברים או לא תנהגו בצורה נכונה. משמעות הדברים היא שכבר ברגע הזה כדאי לכם לפנות אל עורך דין פלילי, כי אחרת אין תדעו כיצד להתמודד עם המצב? עו"ד פלילי שתתקשרו אליו יוכל להקשיב לכם כבר מהרגע הראשון, להבין במה דברים אמורים ולהציע לכם מגוון רחב של אפשרויות. העניין הוא שאיש מקצוע כזה מכיר את החוק ולכן, מתוך ההיכרות העמוקה שלו עם החוק, הוא יוכל לעזור לכם להחליט מה עושים.

כיצד בוחרים עורך דין פלילי שבאמת אפשר לסמוך עליו?

אם יש משהו שהארץ שלנו מוצפת בו, זה עורכי דין. משמעות הדברים היא שבין אם אתם גרים בירושלים, באשקלון או בכל עיר אחרת, אתם יכולים תוך חיפוש של כמה דקות להגיע לרשימה מאוד ארוכה של עורכי דין פליליים. עם זאת, האם כל אותם אנשי המקצוע יוכלו באמת לעזור לכם? סביר להניח שהתשובה לכך תהיה שלילית. לכן אנחנו מציעים לכם לבדוק היטב אל מי אתם פונים, כי אין שום סיבה להתפשר על פחות מהטוב ביותר. עורך דין פלילי צריך להיות אדם שמגיע, לפני הכול, עם כמה שיותר שנות ניסיון בתחום הזה. אתם באמת רואים את עצמכם, בסיטואציה כל כך רגישה שבה אתם אשמים בעבירת איומים מסוגים שונים, פונים אל אדם חובבן? או אל עורך דין שזה עתה סיים את הלימודים שלו באקדמיה? התשובה היא כמובן לא ולכן חשוב שתבינו: אין תחליף לניסיון. ממש כפי שניתן לומר זאת על תחומים אחרים בחיים, גם בתחום של המשפט הפלילי בכלל ובתחום של עבירות האיומים בפרט, אין כמו ניסיון של עשרות שנים.

הזמינות שמציע עורך הדין שלכם

עוד נתון שיכול להשפיע על ההחלטה שלכם לאיזה עורך דין פלילי כדאי לכם לפנות אם אתם מואשמים בעבירת איומים, זו שאלת הזמינות. שימו לב בנקודה הזאת שאומנם הרבה עורכי דין מציעים זמינות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, אך בפועל לא כולם אכן עומדים בעניין הזה. הם מציעים את הזמינות הזאת כי זה מה שפופולארי היום וכי הלקוחות מצפים לכך, אך בפועל, אם תתקשרו אליהם בשבת הם לא יענו ואם תחפשו אותם אחרי 23:00 איש לא ישיב לכם. עם זאת, חשוב לדעת שבחקירות שונות ותלונות מהסוג הזה ההתפתחויות יכולות להיות הרבה יותר מהירות ממה שנדמה לכם. לכן חשוב כל כך לבדוק אל מי אתם מתקשרים ובהחלט  כדאי יהיה לבחור איש מקצוע שזמין תמיד. אתם לא יודעים מתי תזדקקו לשירותיו של עורך הדין ולכן, אם ניתן לבחור עו"ד פלילי שתמיד זמין, מדוע שלא תעשו זאת?

ומה עושים אם אתם בצד המאוים?

הרבה פעמים כאשר אנשים נמצאים בצד המאוים עוד יותר קשה להם לפנות לעורך דין מסוים, פשוט כי הם חוששים מכך שהצד המאיים יגלה זאת ויגיב בצורה עוד יותר אלימה. עם זאת, חשוב שתדעו שכל עורך דין פלילי שמכבד את עצמו ואת הלקוחות שלו יעשה הכול כדי לשמור על הפרטיות שלכם וכדי לשמור את העניין בסוד. משמעות הדברים היא שאפילו אם תפנו אל אותו עורך דין עוד היום, איש לא צריך לדעת מכך ולכן אתם לא באמת צריכים לחשוש. חשוב להבין שאומנם הרבה פעמים לא קל להוכיח את האיום שנעשה ואת הפגיעה שהוא פגע בכם, במיוחד כאשר מדובר על איומים בעל פה, אך עו"ד מוביל בהחלט יוכל לעזור לכם בכך. משמעות הדברים היא שאם אתם רוצים שהדברים יצאו לאור ואם אתם רוצים שהאדם שאיים עליכם ישלם על כך וייתן את הדין על מעשיו, אין לכם ברירה אלא לפנות לעורך דין מוביל. אתם מחפשים עורך דין פלילי מקצועי? אדיב? וכזה שזמין עבורכם תמיד? רוצים לדעת שבחרתם נכון ושהסיטואציה שבה אתם נמצאים היום תסתיים כמה שיותר מהר ועם התוצאות שאתם שואפים להן? אם כך, עו"ד רובי סטאר זו הכתובת הנכונה עבורכם. עו"ד רובי סטאר הוא איש מקצוע עם הרבה מאוד ניסיון, יכולת הקשבה והכירות מעמיקה עם מערכת המשפט כך שאיתו אתם בידיים טובות.

שתף את המאמר

Print
Twitter
WhatsApp
Email
LinkedIn
Google+
Facebook

לקבלת שיחת ייעוץ מיידית!

עשוי לעניין אותך